החתול הבריטי, גזע איקוני הידוע במזגו הנעים, בחיבתו ובמראהו המקסים, כבש את לבם של חובבי חתולים ברחבי העולם. במאמר זה אנו מתעמקים בשני הסוגים שהתפתחו: חתול בריטי קצר שיער וארוך שיער, במאפיינים הייחודיים שלהם, בטיפול וטיפול נאותים והיסטוריה קצרה של הגזע.
החתול הבריטי – הזנים השונים
הגזע חתול בריטי מורכב משני זנים ברורים: ה-British Shorthair וה-British Longhair.
חתול בריטי קצר שיער
קצר שיער בריטי הוא הידוע ביותר מבין שני הסוגים. חתול מרשים זה, בגודל בינוני עד גדול, מפורסם בפרוותו הקצרה והצפופה. הם מאוד חכמים ויש להם אופי נוח. מאוד אוהבים את החתול הבריטי בסרטי קולנוע ופרסומות בעקבות הנוחות באילוף וההתמסרות המהירה שלו.
חתול בריטי ארוך שיער
חתול ארוך השיער דומה במראהו לשיער קצר, אך עם פרווה ארוכה ויוקרתית יותר. החתול הבריטי ידוע ביופיו ובמגוון רחב של צבעים ודפוסים, מה שהופך אותו לגזע מגוון מבחינה ויזואלית. החתולים הללו מראים הרבה חיבה, נאמנים ולא תובעניים. אם אתם מחפשים חתול לאימוץ, שיהיה מסור ואוהב, מבלי להיות נזקק במיוחד, החתול הבריטי הוא לגמרי הבחירה המצוינת.
מאפיינים
מראה: החתול הבריטי מתאפיין בפניו העגולות, בעיניו הגדולות ובאוזניו הקטנות והמעוגלות. גופם השרירי, רגליהם העבות ומבנה העצמות החזק מעניקים להם מראה כללי חזק.
מזג: חתולים בריטיים ידועים באופיים הרגוע והחיבה שלהם. הם בדרך כלל נוחים, מסתגלים ומסתדרים היטב עם חיות מחמד וילדים. הם אמנם נהנים מחברה אנושית, אבל הם לא תובעניים מדי לתשומת לב והם די מרוצים לבלות זמן בעצמם.
אינטליגנציה: חתולים בריטיים הם אינטליגנטים וניתן לאמן אותם לבצע טריקים או פקודות פשוטות, כמו לבוא כשקוראים להם או להביא צעצועים.
תוחלת חיים: עם טיפול נאות, חתולים בריטים יכולים לחיות עד 15 שנים או יותר, מה שהופך אותם לגזע שחי חיים ארוכים יחסית.
דרכי טיפול
תזונה: האכלת החתול הבריטי שלכם בתזונה מאוזנת ואיכותית חיונית לשמירה על בריאות טובה. בחרו במזון המותאם לגילם העונה על הצרכים התזונתיים שלהם, ועקבו אחר משקלם כדי למנוע השמנת יתר, שיכולה להיות בעיה שכיחה עבור גזע זה.
טיפוח: הפרווה של הקצר השיער דורשת טיפוח מינימלי, הברשה שבועית מספיקה בדרך כלל כדי להסיר שיער מקורזל. עם זאת, ארוך השיער הבריטי זקוק לטיפוח תכוף יותר – באופן אידיאלי, כל יומיים – כדי לשמור על הפרווה היוקרתית שלהם.
פעילות גופנית: למרות אופיים הנינוח, חתולים בריטיים עדיין דורשים זמן משחק ופעילות גופנית קבועים כדי להישאר בריאים ומאושרים. כדאי לספק צעצועים ולעסוק במשחק אינטראקטיבי כדי לעורר את נפשם וגופם.
טיפול בריאותי: בדיקות וטרינריות סדירות חיוניות כדי לעקוב אחר בריאות החתול שלכם. הגזע הוא בריא בדרך כלל, אך יכול להיות מועד למצבים תורשתיים מסוימים, כגון קרדיומיופתיה היפרטרופית (HCM) ומחלת כליות פוליציסטית (PKD). חיסונים קבועים, טיפול שיניים ושליטה בטפילים הם גם חיוניים לשמירה על רווחתם.
ההיסטוריה
ניתן לייחס את מקורותיו של החתול הבריטי לרומא העתיקה, שם הם ככל הנראה הוצגו לבריטניה על ידי פולשים רומיים. חתולים מוקדמים אלה השתלבו עם אוכלוסיית החתולים המקומית, ובסופו של דבר הולידו את החתול שיער קצר הבריטי.
הגזע צבר פופולריות במהלך המאה ה-19, הודות למאמצים של חובב החתולים הריסון וויר, שארגן את תערוכת החתולים הראשונה בשנת 1871 בקריסטל פאלאס בלונדון. הפופולריות של ה-Shorthair הבריטי דעכה עם הצגתם של גזעים אקזוטיים יותר, אך הגזע חווה תחייה מחודשת באמצע המאה ה-20.
ארוך השיער הבריטי, לעומת זאת, הוא התפתחות עדכנית יחסית. הגזע צמח מגורי חתולים בעלי פרווה ארוכה, שנולדו מדי פעם בהמלטות של חתולים בריטיים קצרי שיער. בסוף המאה ה-20 החלו מגדלים באופן סלקטיבי לבחור להרבות את הגזע הזה. כך הפך פופולארי מאוד בשנים האחרונות.
